האם אתם
מרגישים שמערכת החיסון שלכם חלשה?
תמונה באדיבות Freedigitalphotos.net Vectorolie
בסבב
במחלקת ילדים בשנה הרביעית בבית הספר לרפואה קרתה תופעה מעניינת.
במחלקת
הילדים אפשר למצוא סוגים שונים של וירוסים, חיידקים ומגוון רחב של מזהמים ובעיות
רפואיות ובאופן טבעי אפשר היה להניח שכל מי שעובר במחלקה הזו, או נמצא בה באופן
אינטנסיבי, אמור להידבק במחלה כלשהי אחת לכמה זמן. התופעה
המעניינת הייתה שחלק מהסטודנטים שלמדו במחלקה נותרו בריאים לאורך כל הסבב במחלקה,
שכלל גם תורניות ליליות וקשר קרוב עם הילדים החולים, וחלק מהסטודנטים נדבקו בתדירות
מאוד גבוהה.
חיצונית
לא היה הבדל כלשהו שאפשר היה להבחין בו בין הסטודנטים שנשארו בריאים, לבין אלו
שנטו להידבק יותר מאחרים. כולם היו בשנות העשרים לחייהם, בכושר גופני טוב, ועם מצב
בריאות מצוין.
אז מה
בכל זאת גרם להבדל בין החסונים בריאותית לבין אלו שנטו להידבק יותר?
אחד ההבדלים
שאפשר היה להבחין בהם הוא בתפיסה העצמית של הסטודנטים. אמנם לא מדובר במחקר רפואי
מסודר, אבל לתצפית הזו יכול להיות ערך משמעותי מבחינה בריאותית- במיוחד למי שנוטים
לחשוב על עצמם כבעלי מערכת חיסונית חלשה, או כמי שנדבקים מכל דבר בסביבתם.
המאפיין האחד
הבולט ביותר היה שאלו אנשים שנטו להיות מושפעים יותר מסביבתם באופן כללי ביחס
לסטודנטים אחרים, והדבר המעניין הוא שאלו גם אנשים שנטו לחשוב על עצמם באופן כללי
כשבריריים יותר, עדינים ורגישים.
מאפייני
רגישות היתר והשפעתה על הבריאות
כתופעה
רחבה יותר אפשר לראות שאנחנו חיים כיום בעידן שבו אנשים רבים תופסים את עצמם
כרגישים מאוד לסביבתם יותר מאי פעם. זו תופעה מעניינת, דווקא על רקע תנאי החיים
שהם נוחים ומוגנים יותר מכל תקופה קודמת שמתועדת בהיסטוריה האנושית.
העובדות
מדברות בעד עצמן: רוב המחלות הגדולות הזיהומיות נשלטות כיום על ידי הרפואה בעזרת
חיסונים וטיפולים יעילים, תנאי ההיגיינה מצוינים, ולרוב מי שחיים בעולם המערבי יש
מזון בשפע ותנאי חיים בסיסיים טובים יחסית, ולמרות זאת תופעת רגישות היתר משגשגת
ופורחת.
אבל לתופעה זו עשוי להיות גם מחיר בריאותי.
כאשר אדם
תופס את עצמו כשברירי וחלש, עשויות להיות לכך השלכות ברמה החיסונית ממש. תפיסה
עצמית כזו יכולה לעורר תגובת פחד מהידבקות ומחלות שיוצרת סטרס, וסטרס הוא אחד מהגורמים הידועים
שתורמים להיחלשות מערכת החיסון שלנו. במילים אחרות- למה שאנחנו חושבים על הבריאות
שלנו יש אפקט מכריע על היכולת החיסונית שלנו בפועל.
אבל מהצד
השני- אותו חיסרון יכול גם להפוך ליתרון: כאשר אדם חושב ומרגיש שמערכת החיסון שלו
חזקה, ושהוא לא הולך להידבק ביותר מדי מחלות או להיות חולה, לתפיסה עצמית חזקה
וחיובית זו יש אפקטים מחזקים על מערכת החיסון בפרט, ועל תנגודת הגוף למחלות באופן
כולל ורחב. המשמעות היא שבדיוק במקום שבו נמצאת הבעיה (בתפיסה העצמית) שם אנו
יכולים למצוא גם את הפתרון.
ובעיניי
אין פתרון טוב יותר למי שמרגישים שמערכת החיסון שלהם חלשה מאשר האמת.
האמת של
מי אנחנו, מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. על ידי החלפת התפיסה העצמית המוחלשת
בתפיסה העצמית האמתית שלנו, אנחנו יכולים להתחסן מפני תחושת השבריריות והחולשה
ומפני היחלשות מערכת החיסון שלנו; וחשוב מכל- זהו נוגדן שאנו יכולים להשתמש בו
בדיוק באותם רגעים שבהם אנחנו מרגישים ש'הנה אנחנו הולכים להידבק במשהו...'
אז הנה
האמת, בגרסה הלא ערוכה והלא מצונזרת, של מי שאנחנו. מומלץ לגזור ולשמור, לאותם
רגעים שבהם אתם מרגישים צורך בתזכורת עד כמה מערכת החיסון שלכם חזקה באמת.
דעו
מאיפה באנו!
אז מאיפה
באמת הגענו...
החומרים הבסיסיים
שמרכיבים אותנו נוצרו אי שם בראשית היקום, מתוך התכה של אלמנטים ראשוניים. זו
תיאורית המפץ הגדול ממש על רגל אחת...אותם חומרים הפכו לחיים וליקום כמו שאנחנו
מכירים אותם, ובסופו של דבר גם לכדור הארץ. חשוב לומר שאלו לא אמונות של עידן הניו-אייג'
אלא ממש האופן שבו המדע מתאר כיום את ההיווצרות שלנו.
על פני
כדור הארץ התפתחו החיים, החל ביצורים פשוטים, המשך ביצורים מורכבים יותר ויותר,
ולבסוף היונקים. בתוך היונקים התפתח מין שנקרא 'קופי אדם' (בתוכו נכללים השימפנזה,
הגורילה, האורנג-אוטנג ובני האדם) שהוא המין שהכי מעניין אותנו בהקשר של מערכת
החיסון שלנו. אותם קופי-אדם התפתחו בשלב מסוים, בערך לפני 6 מיליון שנה לתת סוג
שנקרא בן אדם- הומוספיאנס; זה אנחנו.
ועכשיו
בכל פעם שאתם מרגישים שמערכת החיסון נחלשת, נסו להזכיר לעצמכם את הסיפור האמיתי
הבא- זה הסיפור של המורשת החיסונית שלנו:
ב-6
מיליון השנים האחרונות בני האדם התמודדו עם תקופות אינסופיות של רעב, אלפי מחלות, התמודדות
עם אינספור חיות טורפות מגדלים וסוגים שונים, עשרות אלפי מגיפות קטלניות, מאות
אלפי סכסוכים עקובים מדם ומלחמות, כמות בלתי נגמרת של אסונות טבע שביניהם אינספור שיטפונות,
צונאמי, התפרצויות הרי געש, רעידות אדמה, ומפולות מסוגים שונים (בוץ, שלגים ועוד). בכל אלו
רבים קיפחו את חייהם. מעטים שרדו והמשיכו הלאה והעבירו את הגנים והמורשת שלהם
לדורות הבאים.
אנחנו
הצאצאים של השורדים, שעברו את כל זה ונותרו ללא פגע.
האדם הקדמון
נדד לפני 200 אלף שנים מיבשת אפריקה אל עבר שאר העולם. בדרך הוא היה צריך לחצות
יבשות, לנדוד על פני מדבריות ללא קצה, לטפס על הרים עם שיפולים וקניונים עמוקים
ולהתגבר על מכשולי הדרך ועל סכנות רבות, לצלוח ימים ואגמים בלי סירות ומנועים, על
רפסודות שבנויות מעצים וחבלים מאולתרים ונסחפות עם הרוח באופן אקראי לחלוטין. אפילו
לאוסטרליה הגיע האדם הקדמון, עוד הרבה לפני שהומצאו הספינות ואמצעי השייט
המודרניים. זה קרה בערך לפני 30 אלף שנים, אלוהים יודע איך...אבל זה בהחלט קרה.
רבים איבדו את חייהם במסעות מסוכנים אלו. מעטים שרדו.
אנחנו
הצאצאים של השורדים שעמדו בכל תלאות הדרך והגיעו אל היעד הנכסף.
עם
התפתחות התרבות האנושית, בערך לפני 10000 שנה פקדו את האדם צרות מסוג חדש.
ההתיישבות ביישובי קבע שבאה עם המהפכה החקלאית חשפה את האדם לסוגים חדשים של
מחלות, חיידקים ווירוסים, שהגיעו מצפיפות וביוב שזורם ברחובות ובעלי החיים שחלקו
את אותם שטחי אדמה עם האדם. מגיפות פקדו את הכפרים והערים, מגיפות שהכחידו לפעמים
רבע או חצי מכלל האוכלוסייה. דמיינו לרגע מגיפה בת זממנו שמכחידה חצי מאוכלוסיית
העולם- זה הרי בלתי נתפס. רבים מתו במחלות אלו, אחרים שרדו.
אנחנו
צאצאי השורדים.
אחר כך
באו המלחמות הגדולות, רבים נהרגו, עמים נמחקו מעל פני האדמה בגלל מלחמות או כיבוש
בידי עמים אחרים. רצח עם, שואות של עמים שונים, מלחמות עולם רצחניות שבהן נהרגו
מיליונים על גבי מיליונים של בני אדם.
מבחינה
גנטית, אנחנו בניהם ובנותיהם של השורדים את אותן תקופות קשות בתולדות המין שלנו.
ועכשיו
חשבו לרגע על עצמכם.
כל אחד
ואחת מאתנו הוא סוג של שורד בפני עצמו, מנצח אולימפי במונחים אבולוציוניים. אם
הייתם חושבים על מרתון כלל עולמי שבו משתתפים הטובים באצני העולם, שכולל 50 מיליון
משתתפים, ויש לו מנצח אחד- מה הייתם חושבים על זה שניצח בתחרות העולמית הזו?
הרי ברור
שמנצח שכזה היה חייב להיות חזק, מחושל, מחוסן, עמיד בפני אתגרים, עם הרבה מאוד
כוח, יכולת התמדה, יכולת שרידות גבוהה מאוד, סוג של ווינר מלידה.
זה מי
שהנך.
מנצח
בתחרות אבולוציונית חסרת רחמים- כל אחד ואחת מאיתנו חי, הודות ליכולת הניצחון
והעוצמה שטבועה בתאים שלנו ממש. כל אחד ואחת מאיתנו הוא המנצח בתחרות כזו, מכיוון
שאנחנו במהותנו אותו זרע שהצליח לגבור על כל המכשולים בדרך, ולנצח לפחות 50 מיליון
זרעים אחרים בתחרות על החיים עצמם.
זו הסיבה
שאנחנו כאן קוראים את הפוסט הזה.
אז כשאתם
מרגישים חלשים מבחינה חיסונית, או בכלל בריאותית, נסו להזכיר לעצמכם את המורשת
שלנו, נסו להזכיר לעצמכם את האמת לגבי המטען החיסוני האמיתי שאנחנו נושאים מעצם
היותנו, שהוא תולדה של תהליך אבולוציוני של חישול, התגברות על אתגרים וניצחון.
במהותנו אנחנו
לא חלשים ולא שבריריים כלל- ההיפך הוא הנכון, אנו המובחרים ביותר שישנם, אלו שנבחרו על ידי מבחנים
קשים ומאתגרים להמשיך הלאה, בעודנו עשויים מהחומר החזק ביותר הקיים.
החומר
הזה הוא עוצמה, והעוצמה נמצאת כזיכרון חי בתאים שלנו ממש. כל שצריך
הוא להתחבר מחדש למקום הזה ולהזכיר לעצמנו ולמערכת החיסון שלנו ממה היא באמת
עשויה.
ועם תפיסה עצמית כזו נסו לבחון מה קורה לרמת הבריאות הכוללת שלכם, ולמערכת
החיסון בפרט.
נסו
לבחון זאת ברגעים של הרגשת חולשה, ברגעים של תחילת הצטננות, כשמתגנבת לראשכם מחשבה
שהנה אתם הולכים לחטוף משהו או להידבק באיזה ווירוס חולף או חיידק. באותם רגעים של
תחושת היחלשות הזכירו לעצמכם מאיפה באתם, ומהי המורשת החיסונית האמתית שלכם. נראה
אז את הווירוסים מנסים להשתלט עליכם ולתקוף...במצב כזה לא יישאר להם סיכוי מולכם
ומול מערכת חיסון עוצמתית, מחושלת מאין כמוה, יציבה וחזקה.
בריאות
שלמה.
